יצאנו לדרך

וַיְהִי, בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים, וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ;
וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב--הוּא וְאִשְׁתּוֹ, וּשְׁנֵי בָנָיו.
ב וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי-בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן,
אֶפְרָתִים--מִבֵּית לֶחֶם, יְהוּדָה; וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי-מוֹאָב, וַיִּהְיוּ-שָׁם.
(מגילת רות - פרק א)

השנה, היתה בצורת גם אצלנו (ולא רק בבית לחם) לכן חשבנו לבדוק
אם צדקה נועמי כשהלכה לחפש מים בארץ מואב


















התחלנו במלון נובופיק שעל חוף ים המלח
אבל במקום לשרוץ בספא, יצאנו לעבר ההרים